איך לחבר שישה מספרים וקוץ ולהגיע למיליון
נכתב ע“י LottoMan ,ב-05 פברואר 2007 36 קוראים הגיבו למאמר זה »
האסטרטגיה הראשונה שבחרתי להציג היא פשוטה מאוד - חבר את כל המספרים שסימנת בטופס. למשל, אם בחרת במספרים 10, 16, 21, 26, 32, 33, הרי שהסכום שלהם הוא 138=10+16+21+26+32+33.
מה כל כך מעניין בסכום 138 ? ובכן, מסתבר שצירוף של מספרים כזה שסכומו 138 כבר זכה בפרס הראשון 5 פעמים בשלוש השנים האחרונות. כבר מתחיל להיות יותר מעניין…
בואו נסתכל בגרף שלמעלה. הוא מראה את הסכומים השונים שזכו בפרס הראשון (אני מתעלם כרגע מבחירת המספר החזק). אפשר לראות בבירור שרוב הזכיות מתרכזות במרכז הגרף, ומעט מאוד בצדדים.
למשל הסכום הקטן ביותר, 21 (שמתקבל אם נבחר את המספרים 1,2,3,4,5,6) לא יצא אף פעם. לעומת זאת, באיזור שסביב ה-105 ישנם סכומים שעלו בגורל 9 או 10 פעמים.
לפני שנמשיך, אני רוצה לציין שהגרף שכאן (והטבלה שלמטה, שנגיע אליה מיד) מתעדכנים כל הזמן לפי התוצאות האחרונות, כך שיכול להיות שחלק מהמספרים שאני נוקב בהם כאן כבר לא יהיו מעודכנים כשתקראו את זה. זה לא נורא, מה שחשוב כאן הוא העיקרון. אז נמשיך:
ההתרכזות הזאת במרכז הגרף היא צפויה ולא מפתיעה. הסיבה פשוטה מאוד: יש הרבה יותר צירופים של מספרים שסכומם 105 (למשל 3,15,16,22,24,25 או 4,5,10,26,27,33) מאשר צירופים שסכומם 21. למעשה יש רק צירוף אחד שמסתכם ל-21 (כאמור, 1,2,3,4,5,6) אבל המון (ליתר דיוק, 23,612) צירופים שונים שסכומם 105. בטבלה למטה אפשר לראות את רשימת כל הסכומים האפשריים, כמה פעמים כל סכום זכה בפרס הראשון, וכמה צירופים של שישה מספרים ישנם בלוטו אשר מסתכמים לסכום הזה.
אם נצייר גרף לפי עמודת שבטבלה, נקבל צורה של פעמון, דומה מאוד לזו שמצוירת מאחורי העמודות הכתומות בגרף שלמעלה. למעשה, ככל שהזמן עובר, וישנן יותר תוצאות של הגרלת הלוטו, אפשר לצפות שהעמודות הכתומות ילכו ויקבלו את צורת הפעמון (בעצם, כבר עכשיו אחרי כמה מאות הגרלות, הצורה של הגרף היא די “פעמונית"). כל סטייה מהצורה של הפעמון מסמלת חוסר איזון מסוים בתוצאות הגרלה, חוסר איזון שאולי אפשר יהיה לנצל.
ננסה לראות מה המשמעות של חוסר איזון כזה: אני מביט על העמודות הכתומות, ורואה שני “קוצים” בין הסכומים 130 ל-140 (כאמור, הגרף מתעדכן כל שבוע, ויתכן שבשעה שאתם קוראים, הקוצים נעלמו, או אולי דווקא התחדדו יותר). נסתכל בטבלה - הסכום 138 (הקוץ הכי ימני כרגע) זכה כבר 5 פעמים בפרס הראשון. עמודה אחת שמאלה, אני רואה שישנם 8,374 צירופים שונים שסכומם 138.
כלומר, אם הייתי שולח כל שבוע את 8,374 הצירופים האלה, הייתי זוכה כבר 5 פעמים בפרס השני או הראשון. במילים אחרות, שלחתי רק 0.62% (חצי אחוז !) מהצירופים האפשריים אבל זכיתי 5 פעמים ! נשמע לא רע בכלל: אם שלחתי 8,374 טורים בכל הגרלה, והיו עד זמן כתיבת המאמר 317 הגרלות, הרי שהשקעתי בערך 7 מליון שקלים תמורת 5 זכיות בפרס הראשון (המון כסף) או השני (רק חצי מליון). כדאי או לא ? תחליטו בעצמכם. ומה עם הסכום 41, שזכה פעם אחת ? מדובר בהשקעה של בערך 250 אלף שקלים תמורת זכייה אחת. יפה.
הקורא הזהיר בודאי כבר זיהה את הבעיה היחידה שבאסטרטגיה הזו: היא נכונה בדיעבד, אבל לפני שנתיים לא ידעתי ש-138 יזכה 5 פעמים (או.. שאולי הוא התבלט כבר אז ?)
כל זה מחזיר אותי למאמר על המקריות של המספרים - בעולם סטטיסטי מושלם, בעוד אלפי שנים, העמודות הכתומות יקבלו את הצורה המדוייקת של הפעמון, אבל עכשיו, בזמן הזה, הפעמון מלא בקוצים.
הגרף שכאן מתעדכן אוטומטית לעיתים תכופות. כדאי להכנס מידי פעם ולהציץ. אם הגרף מקבל צורה משונה זה יכול להיות שווה הרבה כסף.
|
|
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בלוטו היו, ישנם, ויהיו 1344904 צירופים אפשריים (בהתעלם מהמספר הנוסף). לכל קבוצה של 8374 טורים (עם או בלי סכום משותף או כל גורם משותף אחר) יש סיכוי של 0.62% לזכות בכל הגרלה.
